5 כלים לחוסן רגשי לעובדים בעולם משתנה

1) דקה של עצירה לפני תגובה

רוב הלחץ שלנו בעבודה לא מגיע מהאירוע — אלא מהתגובה האוטומטית אליו. כלי פשוט: לפני שאתה עונה למייל/להודעה/לשאלה טעונה — עצור לדקה.

• שאיפה אחת עמוקה דרך האף.
• שאלה אחת: “מה באמת נדרש עכשיו?”
• תגובה קצרה וברורה במקום תגובת-לחץ.

2) הפרדה בין עובדה לפרשנות

דוגמה: “לא ענו לי 3 שעות” זו עובדה. “זה אומר שלא סופרים אותי” זו פרשנות. כשאנחנו מערבבים — הגוף נכנס לסטרס.

• כתוב משפט אחד של עובדה.
• כתוב 2–3 פרשנויות אפשריות.
• בחר את הפרשנות הכי מיטיבה והכי סבירה עד שיש מידע חדש.

3) “טווח שליטה” יומי (3 דקות)

בעולם משתנה יש הרבה רעש. חוסן נבנה כשאנחנו חוזרים למה שבשליטתנו.

• מה בשליטה שלי היום? (2–3 דברים)
• מה לא בשליטה שלי? (שחרור מודע)
• מה הפעולה הקטנה ביותר שמקדמת אותי? (ולעשות אותה)

4) שפה שמרגיעה מערכת עצבים

השפה הפנימית שלנו היא “מנהל” שמדבר אל הגוף. החלפה קטנה משנה הכול:

• מ־“אני לא עומד בזה” ⇐ “זה מאתגר, ואני מתמודד צעד־צעד.”
• מ־“זה חייב להסתדר עכשיו” ⇐ “אני בוחר פעולה אחת נכונה עכשיו.”
• מ־“אני לבד בזה” ⇐ “אני יכול לבקש עזרה/לשקף.”

5) רוטינת סגירה יומית (להחזיר את החיים לעצמך)

הרבה שחיקה נוצרת כי העבודה “נשארת בתוך הראש” גם אחרי שסיימנו. 2 דקות בסוף יום:

• מה סיימתי היום? (גם אם קטן)
• מה אמשיך מחר? (שורה אחת)
• מה אני בוחר להשאיר בעבודה ולא לקחת הביתה?

סיכום קצר

חוסן רגשי הוא מערכת: עצירה, הבחנה, פעולה קטנה, ושפה פנימית יציבה. אלה כלים שאפשר ללמד צוותים — ולהפוך לתרבות.

רוצה להפוך את זה להרצאה לארגון/למנהלים? דבר איתי כאן.